17 Aug
17Aug

כשהתיישבתי להחליט לאן נטייל בקיץ 2023 היו לי כמה נתונים ידועים: הבן הצעיר שלנו בקורס בצבא ולא יוכל להצטרף הבן הגדול שלנו מסיים את התואר ובין מעברי דירות וגם… אני רוצה יעד קר ולא חם – מקום לברוח אליו מלהט המקומי! ואז נוסף תנאי נוסף - הופעה של קולדפליי… 

אחרי שהצלחתי להשיג כרטיסים (בקושי) להופעה באמסטרדם… הוחלט לא לטוס לרוקי'ס הפעם (נדחה שוב ושוב) וכן לטוס ליעד אחר ברשימה שלי (והיא ארוכה..), יעד עם המון טבע, מסלולי הליכה ומזג אויר קררר – איסלנד!! 

ענין נוסף הוא שאנחנו נוסעים לטיול זוגי לתקופה ארוכה כל כך רק שנינו, בלי הילדים...אחרי קרוב ל 30 שנה! הבלוג שלי מלא בטיולים משפחתיים ארוכים וקצרים, טיולים זוגיים קצרים – ברובם אורבניים, ועכשיו הגיע טיול טבע זוגי לשלושה שבועות! 

הפירוט של הימים הראשונים של הטיול באמסטרדם המדהימה נכתב בנפרד ואתם מוזמנים לקרוא על החוויות שלנו בעיר ובהופעה של להקת קולדפליי: 

אז ככה זה התחיל וזה הפירוט של אחד מטיולי הטבע המוטרפים שעשינו אבר! 

יום רביעי 19/7 

מונית אספה אותנו מהמלון שלנו באמסטרדם לשדה התעופה סכיפול לקראת טיסה מרגשת לאיסלנד!! 

מלא הכנות ותכנונים קפדניים מגיעים עכשיו לשיאם במימוש החלום וב 15 ימים מופלאים שמחכים לנו בארץ האש והקרח. עוד מהמטוס, לקראת נחיתה בנמל התעופה קפלאויק, נחשפנו לאש - ניתן לראות מהמטוס את ההתפרצות הוולקנית שאירעה לפני מספר ימים בסמוך לשדה התעופה! אנחנו ישבנו ״בצד הלא נכון״ של המטוס אבל שכנינו לטיסה צילמו וראינו. ואו! מחזה מרהיב ומרגש! 


נחתנו, המתנו לנציג חברת ההשכרה וכשהגיע הקפיץ אותנו למשרדי חברת לוטוס.. קצת בלאגן ועיכובים אבל לבסוף קיבלנו את הרכב שלנו ויצאנו לכיוון רייקיאויק הבירה.

השעה אמנם היתה כבר 21:00 אבל עוד יש שמש בשעה כזו ואור 24 שעות ביממה. הגענו למלון הצנוע ברייקיאויק ונפלנו למקלחות ומנוחה.. 

יום חמישי 20/7 

קמנו מאוששים לבוקר ראשון באיסלנד! ארוחת הבוקר במלון הייתה מצוינת וכללה גם ירקות למרבה ההפתעה! 

אחרי ששבענו יצאנו לתור את רייקיאויק. חנינו ליד הקתדרלה הגדולה (בתשלום) והתחלנו לטייל ברחובות היורדים ממנה. הרבה אנשים, בתי קפה, חנויות חמודות. הגענו גם לרחוב המפורסם הצבוע בצבעי הקשת ולבסוף חזרנו למכונית. קצת קצרים בזמן כי יש לנו מסלול טיול ארוך היום ולכן, את שאר רייקיאויק נראה ביום האחרון… 


נסענו לקנות מצרכים בסופר (סופר בונוס עם לוגו החזיר הורוד הוא הסופר הזול ביותר באיסלנד אולם לא נמצא בכל מקום. גם רשת NETTO טובה). 

הצטיידנו בגבינות, נקניק, לחם טוב וגם עגבניות ומלפפונים חמוצים ואז יצאנו לדרך לעבר היעד הראשון שלנו. היום התכנון הוא לעשות את משולש הזהב ולרדת עד HELLA, שנמצאת ליד SELFOSS. 

המקום הראשון בו עצרנו היה ת'ינווטליר- זהו מקום המפגש של האלתניגי - הפרלמנט האיסלנדי כבר משנת 930 לספירה. בנוסף זהו מקום מפגש מעל פני האדמה של שני לוחות טקטוניים עצומים - זה של אמריקה הצפונית וזה של אירו אסיה - הכל עדיין בתנועה והלוחות מתרחקים זה מזה בקצב של 2.5 ס"מ לשנה בערך - מטורף! 

שוטטנו בעמק בין הלוחות, קראנו והבנו עוד פרטים על התכנסות האיסלנדים הראשונים - הוויקינגים במקום ועל שיטות הענישה שלהם ודרך קבלת ההחלטות. מאד מעניין!! 


משם המשכנו לאתר הגייזרים - ולגייזר הכי מפורסם וזה שעל שמו קראו לכל הגייזרים בעולם. הוא כבר זקן ופחות פעיל אבל לידו יש גייזר נוסף שמתפרץ כל 8-10 דקות. וואו איזה מדהים זה לראות את ההתפרצות ואת המים המבעבעים מהאדמה וזורמים החוצה בהתפרצות כזו של כמה שניות בכל פעם - משוגע לגמרי! 

באזור הגייזרים יש מספר גייזרים קטנים יותר ומים מבעבעים מבטן האדמה. מוזר, מעניין ומרהיב בו זמנית. 


היעד הבא שלנו היה מפל גולפוס - מפל ע צ ו ם !! הלכנו לאורכו, נרטבנו מהרסס של המים (תביאו מעילי גשם!) וכמובן שצילמנו מכל זווית אפשרית. כמה עוצמה ויופי - אין לתאר! 


כשסיימנו בגולפוס - יצאנו לדרך לכיוון העיירה סלפוס ומשם להלה - מקום הלינה שלנו. בדרך עצרנו במכתש קריד - זהו למעשה הר געש שהלוע שלו נותרה שלמה מכל הכיוונים והתמלאה במים. הלכנו מסביב ללוע - נראה מהמם! (לניב זה הזכיר את בירכת רם חחח).


סלפוס - עיירה חמודה שנראית כאילו עשויה מלגו - עצרנו במרכז שנראה חדש והיה הומה באנשים, בעיקר מקומיים, וקנינו דים סאם ובאנים לארוחת ערב ואז הגענו למקום הלינה שלנו – Loa's Nest לעד העיירה HELLA. זוהי חווה שהוסבה לגסטהאוס, חדרים גדולים ומעוצבים בטוב טעם. למקום יש מטבח וניתן לבשל בו וגם מעין סלון שבו ניתן לשבת ולאכול. סביב שדות קצורים וסוסים איסלנדיים – מהמם ומומלץ מאד!! 


יום שישי 21/7 

קמנו לבוקר מקסים! בכלל, גם אתמול מזג האוויר היה נוח ונעים ולא היה קר בכלל! מדי פעם יש רוחות חזקות וכך היה גם היום אבל חוץ מזה ממש מפתיע לטובה - בינתיים. ארוחת הבוקר בגסטהאוס שלנו (בו נלון גם בלילה הבא) כוללת וופלים שבעל המקום הנחמד מכין, עם תוספת של שוקולד, מייפל וריבה ויש גם  קפה (: 

זה השביע אותנו ויצאנו לדרך ליום גדוש חוויות! נסענו לאורך כביש 1 ובדרך קראנו על הסאגות האיסלנדיות (מעין סיפורי עם וויקינגים על משפחות שהתגוררו בסביבה), שכמה מהן נולדו באזור הזה - מאד מעניין! 

היום זה יום של מפלים! המקום הראשון היה מפל סליאלנדספוס Seljalandsfoss  . מפל שנופל מגובה של כ 60 מטר בעוצמה רבה ויש מימינו ומשמאלו מפלים נוספים. כל המפלים האלו הם תוצאה של המסת הקרחון שנמצא למעלה. אגב, היום היינו אמורים לעשות אופנועי שלג על הקרחון שידוע בשמו מירדאלסיוקול Mýrdalsjökull אבל ביטלו לנו כי השלג נמס.. ביאוס.. ולמה הוא נמס??? כי הר הגעש הנמצא מתחתיו – העונה לשם KATLA וידוע כפעיל ומסוכן במיוחד – התחיל להתעורר והמיס את השלג!! הזיה המדינה הזו! 

בכלל, כל מה שיש לו את הסיומת פוס – זה מפל וכל מה שהסיומת היא יוקל – זה קרחון – יש הרבה משניהם... זה היה "רגע של איסלנדית" (: ויבואו נוספים בהמשך.. 

יש מסלול הליכה ממש אל מאחורי המפל וכמובן שהלכנו אותו והעוצמות של המים היו פשוט מטורפות.. נרטבנו לגמרי אבל זו חוויה ממש מרעישה – תרתי משמע! 


המפל הבא היה מפל מפל סקוגפוס (Skógafoss). זהו מפל רחב יותר - ברוחב של 25 מטרים ולדעתי גם גבוה יותר. ההרים מכוסים מעטה ירוק, האדמה שחורה והמים לבנים והשילוב הזה כל כך עוצמתי שזה ממש מרגש! במפל הזה יש אפשרות לעלות לראש המפל ולראותו גם מלמעלה. כמובן שעלינו - העלייה לא קלילה אבל בהחלט אפשרית לבעלי כושר מינימלי (כמונו). הנוף מלמעלה מהמם! תראו בתמונות! 


אחרי המפל הזה המשכנו למצוק דירהוליי - הצוקים הבוקעים מהים, הפאפינים, הציפור הלאומית של איסלנד, מקננים על הצוק ועל הרכס כולו. הרוח כמעט העיפה אותנו אבל הצלחנו לצלם אותם והנוף הנשקף מהצוק משוגע לגמרי - חוויה מרגשת מאד! ואז ירדנו לקנח את היום בחוף הים השחור והגעשי של ויק. חול שחור! קירות בצורת משושים, אזהרות לא להתקרב לשפת החוף כדי שאיזה גל לא יחטוף אותנו (וזה כבר קרה…) בקיצור - אין לי מילים בלכסיקון יותר - ואנחנו רק ביום השני!!! 


נסענו לעיירה להשלמת קניות סופר ואכלנו ארוחת ערב במסעדת המבורגרים מוצלחת מאד!!! 

חזרה כל הדרך על כביש 1 למקום הלינה שלנו ללילה נוסף! 

יום שבת 22/7 

וואו איזה יום פסיכי!! נסיעה בהיילנדס של איסלנד עם הדאצ׳יה שלנו האלופה שחצתה מעברי מים עמוקים ומפחידים כמו גדולה! התחלנו את היום בארוחת בוקר בצימר המהמם ואחרי שהתארגנו ונפרדנו מהבעלים של המקום נסענו לכביש ה F הראשון שלנו.

כבישי F באיסלנד הם כבישי עפר שמותר לנסוע בהם רק ב 4 על 4. 

קצת התברברנו עם הוייז שלא הבין בדיוק מה קורה ולאן אנחנו נוסעים (: אז עברנו לגוגל מפס שהיה הרבה יותר טוב ודרך כביש 26 פנינו ל F225 שהוביל אותנו לשמורת לנדמנלאוגר - אזור עם נוף כמו מארץ בראשית, הרים צבעוניים, חול בכל הצבעים והמון מים! לפני השמורה עברנו שני מעברי מים עמוקים ממש! היינו קצת בשוק וחשבנו שזהו… מה שהסתבר כממש לא נכון  (: 


עשינו הפסקת אוכל – פיקניק בלב השמורה. בשמורה עצמה יש מספר מסלולים כשהקצר הוא מסלול של כ 4 ק"מ, אולי קצת יותר, שעולה ויורד בין הרים ובין סלעים וחושף נוף מטורף ומהמם! מסלול לא קשה ובדרך ראינו ממש גופרית בוקעת מהאדמה ושמענו מישהי שהסבירה שהאגדות אומרות שאלו אלפים שמבשלים מתחת לאדמה (: מסלול ממש נחמד עם עליות וירידות - לא חייבים להיות מיטיבי לכת אבל צריך קצת כושר.. 


עם סיום המסלול שתינו כוס תה וכוס מרק חם עם איזה משהו מתוק ואז המשכנו על כביש F208 לכיוון דרום. היינו צריכים לחזור חזרה את מעברי המים העמוקים… היה מפחיד טיפה, מאתגר אבל אנחנו והדאצ'יה הצלחנו! 

אחרי כן בדרך היו עוד מלא מעברים! נסיעה מאתגרת במיוחד וכל הכבוד לניב הנהג, לדאצ'יה שלנו וגם לקיבה שלנו שעמדה בטלטלות. נסיעה שארכה שעות!! נוף מדהים מסביב - שדות לבה, הרי געש, עשב ירוק ירוק ומלא כבשים שאי אפשר להבין איך הן הגיעו לחור הזה כשאין שום יישוב בסביבה! 


לקראת סוף הכביש מתחילים לראות בתים או יותר נכון חוות חקלאיות מבודדות. בסוף כביש העפר מתחבר לכביש מספר 1 ופנינו מערבה לכיוון העיר VIK. החלטנו לאכול במסעדת מרקים מומלצת - The Soup Company - קונים מרק ויש ריפיל אחד. שתינו מרק לבה (מרק בשר בתוך כיכר לחם שחורה) ומרק כבש איסלנדי - היה משביע מאד וטעים מאד!! 

הגענו גמורים למלון - שוב (: 

מלון KRIA בויק - מפואר ויפה אבל מה, מאד יקר! 

יום ראשון 23/7 

קמנו במלון היפה שלנו לארוחת בוקר מפנקת ומלאה בטוב כשמהחלונות העצומים הנוף מדהים! אחרי שנטענו באנרגיה יצאנו לדרך הלא פשוטה לעבר מכתשי LAKI. מרבית הדרך היא על כביש F206 , שהוא למעשה כביש עפר לא סלול שיש פה כמה וכמה מעברי מים. רובם היו קלילים חוץ מאחד שהיה עמוק יותר.. כעבור שעתיים וחצי של נסיעה הגענו למקום. 


מכתשי לאקי הם למעשה שורה של מכתשים -  135 במספר שנוצרו בעקבות סדרה של התפרצויות געשיות. ההתפרצויות היו במאה ה 18 ומספרים שהכלכלה העולמית הושפעה מההתפרצויות והיה רעב אפילו ביפן! אחרי שקיבלנו הסבר מהריינג׳רית הנחמדה ומסבירת הפנים על המקום והמסלולים שאפשר לעשות יצאנו למסלול הראשון. הליכה של כ 45 דק' מסביב לאחד המכתשים - הליכה קלה והמקום מדהים! קשה לעכל את העובדה שכל הלבה הזו התפרצה כאן ויצרה את הנוף המשונה הזה. 

כשסיימנו עברנו עם המכונית לנקודה נוספת בפארק העצום הזה ומשם יצאנו למסלול ארוך יותר של כ 4.5 ק"מ. מתחילים בלוע של הר געש שהתמלאה במים וממשיכים במסלול מהמם ומלא בצמחיה. מקסים! עשינו סיבוב רציני וחזרנו לרכב. 


הפסקת תה ומשהו מתוק והתחלנו את הדרך חזרה, שכללה מעבר מים נוסף ועמוק במיוחד. אחרי שעברנו את פרעה.. המשכנו בדרך העפר והנוף מסביב מתחלף משחור לירוק עם מפלים והמון כבשים! 


נסיעה ארוכה ומטלטלת ולבסוף, ממש לקראת סופו של כביש ה F הגענו לגסטהאוס שלנו ללילה זה. 

הוא נמצא בחוות כבשים. בקתת עץ חמודה מאד. האמת שלא היה לנו כוח אפילו לאכול אז פשוט אכלנו ממה שיש לנו והלכנו לישון רצוצים! 

יום שני 24/7 

קמנו רעננים אחרי שנת לילה טובה וארוחת הבוקר הייתה טובה גם כן. היום הוא יום שכולו קרח (בניגוד ליום האש אתמול) נסענו לאורך כביש מספר 1 ועצרנו בקרחון הראשון: קרחון סקפטאפל Skaftafell


היו שם מספר מסלולי הליכה ובחרנו במסלול של כ 4 ק״מ לתצפית על הקרחון. ההליכה לתצפית נוחה ויש מלא צמחיה בצידי השביל - נחמד ממש! הקרחון היה מרשים מאד! נעשה מאד קר ככל שמתקרבים אז הוספנו כפפות וכובעים וצפינו בקרחון העצום הזה ממש מקרוב. 


אחרי שחזרנו לרכב המשכנו לתצפית על קרחון נוסף בשם קרחון סוינאפטליוקול Svínafellsjökull וגם שם הייתה הליכה קצרה. הפעם עצרנו ליד הקרחון וליד הלגונה שנוצרה לידו ועשינו כוס תה חם עם המים שמילאנו בתרמוס בבוקר - רעיון נפלא היה להביא תרמוס! 


משם המשכנו לטייל בארץ הקרחונים כשפנינו מועדות ללגונת הקרחונים אבל, לפני כן עצרנו בלגונה קטנה יותר ומרשימה מאד (ופחות פופולארית) ועשינו סיבוב לראות את הקרחונים בה. כשסיימנו עברנו ללגונת הקרחונים האמיתית והתיירותית יותר. אין לי מילים לתאר את הדבר הזה וגם התמונות לא מצליחות להעביר את העוצמה והיופי. קרחון עצום ובלגונה עצמה עשרות קרחונים קטנים וגדולים בגוונים כחלחלים, לבנים ושחורים - משהו מטורף! הלגונה נשפכת אל הים והלכנו לאורכה עד לשפת הים.. שנקרא פה חוף היהלומים כי יש עליו ממש גושי קרח שקופים כאלו ומהממים! חלק מהקרחונים מצליחים לחמוק לים הגדול ולצאת לחופשי (: באמת מחזה מדהים.


 בים הצלחנו לראות שני כלבי ים אבל הם לא יצאו לחוף, רק הציצו כל כמה שניות מהים. חזרנו חזרה לרכב והרעב כבר נתן את אותותיו אז נסענו למסעדה בהופן - אכלנו במסעדה בשם Z   BISTRO והיה ממש סבבה. סוף סוף אכלתי צלעות טלה שהיו מעולות! הגענו לגסטהאוס המאד כפרי שלנו שוב עייפים אך מרוצים - ממש בית קטן בערבה פה (: 


יום שלישי 25/7 

היום, לאחר ארוחת בוקר טובה, יצאנו לדרך לעבר הפיורדים המזרחיים. יום שיותר נסענו בו וראינו נופים מדהימים ופחות מסלולים ארוכים או הליכות קצרות יותר. אז התחלנו להצפין, עברנו מנהרה ארוכה והתחלנו לנסוע לעבר העיר שמסמנת את תחילת הפיורדים המזרחיים דיופיווגור Djúpivogur. עיירה חמודה וקטנטנה. בכלל, גם הערים היותר גדולות באיסלנד מאד קטנות, מאד! כולל רייקיאויק. 


אז עברנו עיירה ראשונה ואז נסענו סביב הפיורד והגענו לכפר קטן וציורי פאסקרוד'פיורדור Fáskrúðsfjörður שנחשב לעיירה צרפתית מפני שפעם מזמן הייתה שם אוטונומיה צרפתית. 


ביקור קצר ושמנו פעמינו לעיר הגדולה בפיורדים המזרחיים - אגילסטדיר Egilsstaðir, היא גדולה יותר (במונחי איסלנדיים) ונחשבת כבירת הפיורדים המזרחיים. 

לא עצרנו בה אלא המשכנו לכיוון צפון מזרח לכפר דייגים בשם: סיידיספיורדור Seyðisfjörður – כפר קטן, ציורי וחמוד ממש. הדרך לעיירה התחילה מעולה. הכל ירוק ומיוער באזור הזה ומאד שונה מאזור הלבה ואזור הקרחונים. 

יש תחושה שכל פעם עוברים אזורים – אזור האש, אזור הקרח ועכשיו – האזור הירוק והמיוער.. 

אז טיפסנו במעלה ההר בהנאה ואז לפתע איזה ענן התיישב על הכביש ולא ראו כלום!!! ממש כלום! הדלקנו את אורות הערפל ונסענו ממש לאט וזה היה טיפה מפחיד ומלחיץ אבל לבסוף הגענו! טיילנו ברחוב הראשי והצבעוני שיש בו בתים קטנים, בתי מלון ובתי קפה קטנים (לא הרבה)  וגלריות וישבנו לקפה ומשהו מתוק. 


אחרי מנוחה וסיבוב נוסף בכפר וכמובן כמה צילומים של הבתים, האגם המדהים והשילוב של הכל, חזרנו שוב דרך הערפל המטורף לכיוון העיירה הגדולה, בה יש מסעדות וסופרים וגם הצימר שלנו.. אבל! עדיין לא עצרנו בה אלא המשכנו לכיוון היער הגדול ביותר באיסלנד, שנמצא סמוך לאגם עצום ולידו יש גם מפל מפורסם - מפל תלוי בשם הנגיפוס

הדרך הייתה מהממת, הכל מיוער וירוק ירוק. הגענו למפל ועלינו עלייה תלולה כדי לראות אותו מקרוב. זהו מפל תלוי והמים נופלים מגובה עצום. המפלים פה זה משהו מדהים! 

לאחר מכן חזרנו לעיירה והגענו לצימר החמוד שלנו. מסרנו בגדים לכביסה ויצאנו לאכול בפיצרייה פיצה טעימה מאד! חזרנו עייפים ומרוצים ויאללה לישון ולצבור כוחות ליום הבא. 

יום רביעי 26/7 

הבוקר לא הייתה לנו ארוחת בוקר במלון. אחרי שקיבלנו את הבגדים מהכביסה, מקופלים ומריחים טוב (!) יצאנו לחפש מקום לאכול… ברם אולם, בעיירה החמודה שלנו, בירת מזרח איסלנד, לא נפתח כלום לפני 11:00.. אפילו הסופר! בסוף אכלנו כריך ושתינו קפה ב"ילו" שלהם (שנקרא NESTI) ואז נכנסנו לסופר אחר וקנינו כמה מצרכים להמשך היום ולימים הבאים. 

היום המטרה שלנו היא להגיע לשני מפלים גדולים וידועים במזרח איסלנד ולאחר מכן למכתש אסבירגי ולבסוף להוסאויק שנמצאת על חוף הים הצפוני וממש בצפון איסלנד. 

נסענו בכביש 1 וממנו פנינו לדרך 862 שסלולה כולה (שינוי מרענן). המפל הראשון שעצרנו בו הוא מפל דטיפוס - וואו איזו עוצמה של מים! שוב, משהו מטורף.. הלכנו לאורך התצפית, נרטבנו קצת מהנתזים אבל ראינו את המפל מכל הכיוונים - מדהים! 

משם במרחק הליכה קצרה נמצא מפל מרשים נוסף - שמו סלפוס וכיאה לשמו עשינו שם מספר לא מבוטל של סלפים (: 


המשכנו בדרכנו לעבר מכתש אסבירגי אבל בדרך עצרנו גם ב הליוד'אקלטר וראינו את עמודי הבזלת המדהימים (שקרויים גם עמודי ההד, רק שלא היה ממש הד). הנהר שזורם כאן חוצב בסלעים בחוזק מטורף. אגב, הדרך הייתה דרך עפר ויש צורך ב 4 על 4. 


המשכנו למכתש - שגם הוא תוצאה של הנהר יוקלוסה. ממש מכתש בצורה של פרסה עם אי באמצע ואגם - מהמם. האיסלנדיים מאמינים שהסוס של האל הנורדי אודין נגע בקרקע וזו הפרסה שלו. 


מפה המשכנו דרך חצי האי טיורן להוסאויק. דרך מהממת וגם השמש יצאה לה פתאום (רוב הזמן מעונן פה) וזה היה יפה במיוחד. 

בהוסאויק, שוב עיירה קטנטנה, עשינו סיור מקיף בכל 2 הרחובות שלה (: ומצאנו את הגסטהאוס שלנו וממש לידו הייתה מסעדה שהומלצה בפייסבוק. אז נכנסנו ולמזלנו היה מקום! 


אכלנו פיש אנד צ'יפס וניב אכל כבש וחזרנו לגסטהאוס למנוחה.. גוד נייט פור נאו. 

יום חמישי 27/7 

וואו וואו וואו! איזה יום מפתיע זה היה! אתמול בערב החלטנו לא לעשות את המסלול שתוכנן להיום - בתכנון המקורי חשבנו להיכנס עד לאיסקיה - דרך שטח קשוחה הכוללת מעברי מים עמוקים ולבסוף מגיעים לאזור איסקיה. 

אבל, כמו שכתבתי, החלטנו לוותר ולהימנע מהאתגר המפוקפק הזה עם רכב דאציה שלא ממש מתאים לדרך…וגם אחת הדרכים נסגרה וזה התאים להחלטה שלנו. 

פתחנו את הבוקר במאפייה טעימה שמצאנו ממש ליד מקום הלינה שלנו בהוסאויק - שבענו מכריכים משובחים ומקפה טוב וקנינו כמה דברים טעימים להמשך היום. נשארנו עוד קצת בהוסאויק וביקרנו במוזיאון הלוויתנים. היה ממש מעניין ומלמד והדגיש כמה חשוב לשמור עליהם ולא לצוד אותם. 

לאחר מכן יצאנו לכיוון אגם מיוואטן - אגם היבחושים. אזור משופע בפעילות וולקנית ובמרכזו אגם יפיפה שיש בו איים ירוקים וגם.. הרבה יבחושים (; 

ביקרנו ב דימובורגיר Dimmuborgir - שמורה המציגה את אדמת הלבה ותצורות המדהימות שלה בסלע. יש מספר מסלולי הליכה. בחרנו במסלול הבינוני ופשוט הסתובבנו במקום היפה הזה.. מספרים שמשפחה של טרולים מתגוררת במקום - הם 13 טרולים ולכולם יש שמות שנגזרים מאופיים, (ממש כמו שבעת הגמדים של שלגייה) הם אוהבים לשיר ונמצאים בשמורה… לא מצאנו אותם (: 


משם פנינו ל קוורארונד Hverarond  אזור שהעלה אדים לשמיים וריח הגופרית שהיה בו נישא למרחוק, זה היה אזור שלם של בוץ מבעבע ואדים שיוצאים בקיטור מהאדמה. מסתובבים בין בריכות מבעבעות  – מסקרן, מפחיד ומסריח בו זמנית. באמת משהו מדהים ועל כך יעידו התמונות. 


מהשדה רווי הריח המשכנו לתחנת כוח גיאותרמית שנמצאת בסמוך. לאורך הדרך יש נחל של מים חמים שמעלים אדים ובאמצע אפילו מקלחת אמיתית של מים חמים. מדהים! ובמרכז המבקרים של תחנת הכוח היה סרטון שהסביר כיצד מפיקים אנרגיה גיאותרמית - האנרגיה הזו מספקת חשמל לרבע מאוכלוסיית איסלנד והם רק הולכים וגדלים. ביקור מאד מעניין ומומלץ. 


היעד הבא שלנו היה מרחצאות מיווטאן - מרחצאות מים חמים. חששתי שלא נאהב אבל - זה היה נפלא! הכל מאד נקי ומסודר. מקבלים לוקר לשים בו את הבגדים, חייבים לרחוץ  במקלחת עם סבון ורק אז ללבוש בגד ים משם לבריכות חמות חמות ומהבילות. מחזה סוריאליסטי קצת לראות את כל האנשים יושבים במים כמו היפופוטמים. אבל זה היה ממש כיף! 

היינו שם איזה שעה או אולי קצת יותר ואז יצאנו שוב לקור, התקלחנו והחלפנו בגדים והמשכנו לאתר נוסף גריוטגיאה Grjótagjá כשבקע שנוצר בעקבות הפעילות הגעשית התמלא מים חמים מאד! 60 מעלות! ולכן כעת אסור להיכנס אליו. 


משם למקום נוסף בשם Hofdi - אזור פרטי, נטוע כולו בצמחייה ירוקה ומהממת והוא נמצא ממש על שפת האגם. יש שם מספר שבילי הליכה ונשקף מהם נוף מדהים של אגם מיוואטן. איזה יופי של מקום!! 


היינו כבר די מותשים מהיום המפתיע שלנו אז המשכנו לכיוון בית ההארחה שלנו. ממש צמוד אליו היה בית מלון ובתוכו מסעדה טובה. וכך, שבעים ומרוצים נחתנו בחדר החמוד שלנו. 

יום שישי 28/7 

הבוקר נפתח במזג אויר סגרירי וגשום וקרררר… אבל אכלנו ארוחת בוקר טובה בגסטהאוס ויצאנו להשלים עוד כמה תצפיות על אגם מיווטאן המושלם! ראינו מלא ברווזים ואת זרימת המים החזקה והמשכנו לכיוון מפל גודפוס, כשהיעד הסופי היום הוא אקוריירי. 


הגענו למפל גודפוס המרשים (איך כל מפל שאנחנו רואים (גם ה"רשמיים" וגם אלא שסתם רואים על הדרך – ויש מלא!! עוצר נשימה בעוצמה שלו ובכמויות המים המוגזמות שנופלות להן..) במפל זה בוצע האקט של נטישת הפגאניות והסגידה לאלים הנורדיים אודין, ת'ור, פרייה ואחרים ובעצם מעבר לנצרות והכל ממש בלילה אחד. למרות זאת, בסתר ליבם נשארו האיסלנדיים קצת פגאנים ועד היום מעריצים את המיתולוגיה הנורדית וקוראים לילדיהם בשמות האלים.\


הלכנו במספר מסלולים וראינו את המפל מכל הכיוונים האפשריים ולאחר מכן המשכנו לכיוון אקוריירי שנמצאת בקצה של פיורד צפון איסלנדי. עצרנו באמצע הדרך, סתם ליד איזה פלג מים מהמם, לאכול משהו קטן מהמגוון שיש לנו (: בדרך לאקוריירי יש מנהרה והיא הכביש אגרה היחיד בכל איסלנד. החלטנו לא לנסוע בה אלא בדרך עוקפת. מכיוון שלא מיהרנו וגם רצינו לראות עוד נוף ואכן הנוף היה מדהים.. מגיעים ממש למפרץ של אקוריירי המגיע מהים הצפוני. נוסעים לאורכו של הפיורד עד שמגיעים לעיר ה״גדולה״ יש בה 17000 תושבים - קצת יותר מהמושבה הציורית בה אנחנו מתגוררים (; בעיר יש נמל פעיל.


אז הגענו לעיר ופנינו לגן הבוטני שיש בה. מקום ממש נחמד עם שפע של פרחים יפים. לאחר מכן הלכנו לראות את הכנסייה ואת מרכז העיר. יש מדרחוב והמלון שלנו נמצא ממש במרכזו. 


היו חנויות – אבל הכל נורא יקר! 

בתי הקפה - עצרנו לקפה ועוגה (לא משהו) 

ומסעדות – היו כמה... 


שוטטנו קצת אבל היה ממש ממש קר אז החלטנו להגיע למלון ואחרי מנוחת פיפי קצרה הלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדת המבורגרים. היה טעים וטוב. חזרנו למלון לערב סרט - יש נטפליקס אז ראינו את רפסודיה בוהמית (: 

יום שבת 29/9 

התחלנו את היום בסיבוב אחרון באקוריירי, ברכישת מצרכים בסופר בונוס עם החזירון הוורוד והמתוק ובברכת שלום לפיורד המדהים שהעיירה נמצאת בו. התחלנו את הדרך לכיוון דאלויק עיירה ציורית חמודה ומשם המשכנו לאולפספיורדור ואז הגענו לסיגלופיורדור – זוהי עיירת דייגים ותיקה שהייתה ידועה בגידול ובמכירת דגי ההרינג ולנו היא ידועה יותר כעיר שבה צולמה הסדרה ״לכודים״ סדרה איסלנדית טובה ומומלצת מאד שיש בנטפליקס. 


ביקרנו במוזיאון ההרינג ולמדנו על ההיסטוריה של הנושא בעיר ופתאום שמענו מוסיקה חיה מאזור הנמל… אז הלכנו לראות מה קורה שם וראינו מלא אנשים יושבים, אוכלים דגים, שטים עם הילדים בסירות בפיורד – מוסיקה חיה וממש חגיגה גדולה!! 


לא היה ברור לנו מה החגיגה אבל היה שמח ואנחנו ממש נהנינו! היה נחמד לראות איסלנדיים חוגגים ושמחים אחרי שעד עכשיו ראינו בעיקר תיירים… מכל העולם (; 

אז נשארנו קצת לחגיגות ואז החלטנו להמשיך.. לא לפני שמצאנו שולחן מהמם מול הנוף ואכלנו איזו ארוחת צהריים קטנה. 


המשכנו לעיירה נוספת שנמצאת בחצי האי… אותו אנחנו מקיפים בדרך נוף משגעת. הגענו להופסוס Hofsós - עיירונת קטנה וחמודה עם נוף מטורף של הים. מצאנו שולחן ממש על הים ועצרנו לקפה מהתרמוס ומשהו מתוק. המשכנו בנסיעה שכללה מנהרות ונסיעה ממש על המצוק ליד הים עד שהגענו לחווה שאנחנו ישנים בה הלילה. עצרנו לפני בכנסייה עתיקה וקטנטנה מהמאה ה 12, הבנויה כבית דשא (הגג מדשא וכנראה בודד מהקור) וגם בחווה עם סוסים חמודים כל כך! בחווה בה אנחנו ישנים יש כלבים, סוסים ותרנגולות. 


נסענו לעיירה הסמוכה סאודארקרוקור Sauðárkrókur לארוחת ערב. 

יום ראשון 30/7 

קמנו לבוקר בחווה החמודה. הגסטהאוס הזה היה מקסים רק היה לו חיסרון אחד - המים החמים במקלחת ובברז היו בריח של גופרית. חזק. ממש חזק.. ולי זה עשה בחילה. 

חוץ מזה מקום חמוד ממש. היתה לנו ארוחת בוקר, למרות שלפי מה שהיה רשום אצלי לא הייתה אמורה להיות. אז הופתענו לטובה וואכלנו ארוחת בוקר בסיסית וחמודה. אחרי כן התארגנו בנוהל ויצאנו לדרך. 

עצירה ראשונה הייתה, איך לא, בבייקרי בעיירה הסמוכה. שמנו עליה עין כבר אתמול אחרי ארוחת הערב.. אז קנינו שני מאפים להמשך היום והתחלנו את הפיורדים המערביים… כרגע יותר צפון אבל זו ההתחלה! התחלנו את הדרך. בדרך לא סלולה, שהפכה לסלולה ואז הגענו לעיירה חמודה בשם בלונדהוס Blönduós . עצרנו במקום שנראה נחמד, נהר עם גשר מעליו. יצאנו לטיול קצר ומסתבר שזה מין אי כזה שאפשר לטייל עליו. עשינו מסלול מעגלי מקסים ואז המשכנו. 


עצרנו בבורגרוירקי - מעין מבצר ויקינגי עתיק שכשעולים עליו נשקף נוף למרחוק. החלטנו להקיף את חצי האי וסטנס ולחפש כלבי ים - המקום ידוע במושבות כלבי הים שבו. בדרך ראינו בעיקר סוסים איסלנדיים מהממים ביופיים, פזורים חופשיים במרחבים סביבנו. בקבוצות קטנות. חיה מדהימה! 


אז נסענו - הדרך היא דרך עפר ולכן איטית יותר אבל עבירה לחלוטין. הגענו ל אוסר - המקום בו אמורים להיות כלבי ים - קודם כל עצרנו להפסקת אוכל קלה ואז ראינו אותם… אבל ממש ממש מרחוק ובקושי רואים. המשכנו עוד קצת וראינו את קוויטסרקור  - הצוק המזדקר מהמים עם המון ציפורים סביבו. האגדות מספרות שזה טרול שקפא.. אבל כנראה שזה הר געש שעבר בליה ממי הים. 


המשכנו בהקפת חצי האי ולפתע, במקום אחר לגמרי ראינו שילוט לצפייה בכלבי ים.. כמובן שעצרנו והלכנו קרוב לקילומטר לכל כיוון בשביל מסודר והגענו הכי קרוב שאפשר למושבה של כלבי ים שמנמנים ועייפים. הם בעיקר ישנים ומדי פעם מישהו מהם זז טיפה או מתגרד. חמודים! 

משם המשכנו בדרך הארוכה למלון שלנו שנמצא אחרי הולמאויק. כבישים פתלתלים בין פיורדים ונוף כחול וירוק עם מפלים ומפלונים סביב סביב. הגענו בשעה יחסית מאוחרת למלון הכפרי שלנו. מלון חמוד מאד. מכיוון שהמלון מרוחק מכל מקום יישוב, אכלנו את ארוחת הערב בו. הגשה בסגנון בופה והאוכל היה טעים ביותר. הבחורה שמנהלת את המלון מקסימה. ביקשו מאיתנו לא להיכנס למלון עם נעלי הטיולים שלנו אז במלון הולכים יחפים או עם גרביים. נפלנו שדודים כרגיל .. 


יום שני 31/7 

קמנו לארוחת בוקר מצוינת במלון היפה הזה. יש במלון גם בריכה והוט טאב כזה בתשלום נוסף אבל לא הספקנו בכלל… יצאנו אחרי הארוחה להמשך הדרך כאשר היום עושים מספר פיורדים ונגיע בסוף היום לאיספיורדור - העיירה המרכזית בפיורדים המערביים. התחלנו את הנסיעה והנוף לא מאכזב גם כאן.. עננים נמוכים לפרקים, פסגות הרים רחוקות ומושלגות, הרים תלולים ירוקים ומלאים בפלגי מים והם ממש נושקים למים של הפיורד ובאמצע הכביש בו אנחנו נוסעים. 


בדרך ראינו מלא ציפורים, עופות ים אחרים, ברווזים, אווזים ואפילו ברבורים!! רצינו לעמוד רגע ולראות אותם אבל ממש לא היה איפה לעצור. כשסוף סוף מצאנו מקום לעצירה,  כמו שניב יצא מהמכונית ממש תקפו אותו כמה ציפורים.. נבהלנו וברחנו משם! לא בא להן עלינו ואל לנו להפריע לטבע במיטבו (: 

המשכנו לנסוע והחלטנו להיכנס לעוד פיורד שהדרך בו הייתה דרך עפר - והובטח שיש שם גם מסלולי הליכה. רצינו לעשות מסלול כלשהו ברם אולם - לא היה אפילו מסלול אחד בדרך! מאד משונה. מלבד עצירה באיזה פלגון מים רק נסענו לאורכו של הפיורד ואז.. לקראת סוף הפיורד.. ראינו אנשים שעוצרים בצד. הייתה שם מושבה קטנה של כלבי ים - הם היו מאד קרובים יחסית לאחרים שראינו אז עצרנו והלכנו לעברם ואפילו הצלחנו לצלם. פתאום שמענו מישהי שצועקת לנו שאסור להיות שם… אז חזרנו לרכב והמשכנו בדרכנו. לפחות יש תמונות! 


הגענו לעיירה בשם סודאוויק Súðavík שב 1995 התרחשה בה מפולת שלגים ונהרגו 14 אנשים, כולל ילדים קטנים. אז מה הם עשו? בנו עוד עיירה 100 מ' ממקום העיירה הישנה – מתגרים בגורל! ועכשיו יש את העיר החדשה והישנה. בעיירה הישנה אסור לגור בבתים בחורף אז בקיץ הם משכירים אותם לתיירים. בנוסף, בנו שם גן שעשועים גדול וחמוד ויש שם מתקני גריל בחינם וספסלי להנאת הציבור (במעט הימים שאפשר להיות בחוץ בגן שעשועים). עשינו הפסקה קלה, מזג האויר היה נפלא! השמש יצאה אלינו סוף סוף והתחרדנו קצת בשמש! 


ואז המשכנו לאיספיורדור. עיירת נמל חמודה! יש אוניות שמגיעות אליה והתיירים יוצאים ממנה לטיולים. אזור הנמל הוא האזור ההומה ביותר בעיר ויש שם מספר מסעדות ובתי קפה. מזג האויר המשיך להאיר לנו פנים והיה סופר נעים וחמים. הסתובבנו בעיירה, ראינו את כל ה״מאסט״, עשינו צ׳ק אין במלון שלנו - חמוד מאד וממוקם ממש בלב העניינים (הלא רבים) והלכנו לאכול במסעדה סמוכה וטעימה. יום נוסף נגמר, נוף מהמם מהחדר ומחר קמים ליומיים האחרונים של הטיול שלנו… קשה להאמין שעומד להסתיים.. 


יום שלישי 1/8 

יום נוסף בפיורדים המערביים עומד להתחיל! עשינו עוד סיבוב באיספיורדור ונפרדנו לשלום ליום נוסף של פיתולים בין הפיורדים, מפל "רשמי" אחרון, נקודה מערבית ביותר באירופה ועוד ועוד. 

אז יצאנו לדרך והנקודה הראשונה שלנו הייתה מפל דיניאדי. מפל מדורג שבעצם מורכב ממספר מפלים עם שמות שונים ומטפסים במעלה המפלים עד שמגיעים למפל העליון והמרשים ביותר - דיניאדי. 


עוד מפל מרשים ומהמם ובתחרות המפלים שלנו עוד לא החלטנו מי במקום הראשון. כולם מדהימים ולכל אחד ייחוד משלו. 

עלינו עד המפל העליון כמובן, כדי להוריד את ארוחת הבוקר הטובה שהייתה במלון וצילמנו מכל זווית אפשרית, כולל כמה סלפי (פחות מוצלחים כהרגלנו בקודש) 

משם, הכוונה הייתה להגיע לעיירה נוספת בפיורדים ומשם לכיוון לאוטרברג - הצוק והנקודה המערבית באירופה אבל… נסתרות דרכיו של ה WAZE והוא כיוון אותנו דרך כביש אחר, שטיפס גבוה, הוביל אותנו בין העננים בדרך לא סלולה שחלקה היה בשיפוצים.. ובלי לראות כמעט כלום... אבל שרדנו כדי לספר ובסוף מצאנו את עצמנו בנקודה ממנה מאוחר יותר היום ניקח את המעבורת לחצי האי סנייפלסנס. אז בדקנו את האזור, ראינו שיש מסעדה ותחנת דלק שיחכו לנו כשנחזור לכאן ויצאנו לדרך. 


ואיזו דרך זו הייתה! התחיל טוב, בכביש סלול ונחמד אגב, כל הכבישים באיסלנד, גם כביש 1 הם כבישים של נתיב אחד לכל כיוון ובמקרה הטוב הוא סלול, חלק גם לא. אבל… זו הייתה דרך דרך… ארוכה, לא סלולה ואף קופצנית ומפותלת, מפותלת מפותלת… ומעל הכל - בלתי נגמרת. הנוף מסביב פיצה אותי על הפיתולים אבל ניב היה מרוכז בנהיגה… וזה דרש מאמץ. עד שהגענו לצוק יצאה נשמה ואז… הגענו לנקודה המערבית ביותר באירופה. זהו האוקיאנוס האטלנטי ומנקודה זו והלאה זה רק אמריקה בקצה (:.. ברם אולם, כשהדלת נפתחה הרוח כמעט העיפה אותנו. והיה קררר כל כך קר! 

יש מסלול לאורך הצוק וציפורים מקננות בו, גם פאפינים - הציפורים האהובות אבל, כנראה שגם להם היה קר באותו יום. עלינו, כמעט עפנו ברוח והגענו לנקודה מסוימת שבה, אם שוכבים על הריצפה ובזווית מסוימת מאד רואים פאפין… אחד! 


בדירהוליי ראינו מלא אבל פה אחד עשה לנו טובה ונתן לנו אפשרות לצלם אותו. הנוף מהמם והמחשבה שזו נקודת קצה מרגשת, לפחות אותי, אבל הדרך והרוח קצת ביאסו, חייבת להודות. אבל זו איסלנד. ובסה"כ, מזג האויר באמת עשה איתנו חס ברובו של הטיול. 

אחרי שהתרשמנו מספיק, ירדנו מהצוק ונכנסנו למכונית החמה.. שתינו קפה ושוקו חם (שוב, איזה כיף שהבאנו תרמוס!) ואז התחלנו את הדרך חזרה! 

שוב פיתולים בלי סוף אבל משום מה עבר מהר יותר והגענו לכביש הסלול. עשינו את דרכנו למקום בו לוקחים מעבורת שחוצה את הפיורד לעבר חצי האי סנייפלסנס בו נטייל מחר. הגענו מוקדם אז נכנסנו למסעדת המלון שיש ליד, שתינו מרק חם ומחמם וגם קפה ואיזה פאי תפוחים טוב והלכנו למעבורת.


חוויה! נכנסים עם הרכב בצורה מאד מסודרת ואז יוצאים מהרכב ויושבים במעבורת. יש מסעדה וקיוסק קטן והדרך עוברת בנעימים. גם מזג האויר השתפר והשמיים הכחולים ניבטו מהחלון. משך ההפלגה - שעתיים וחצי ובאמצע היא עוצרת באי קטן בשם פלטרי.. אליו ניתן לרדת רק ברגל ולא עם מכונית. 


ב 21:00 בערך הגענו לעיירה בצד השני של הפיורד ולאחר התברברות קלה מצאנו את הגסטהאוס המהמם שלנו.. המסעדות נסגרות ב 22:00 בכפר הקטנטן הזה אז רצנו לאכול משהו. אכלנו סלט מעולה אבל המחיר היה בשמיים!!! בנוסף, המלצרית החמודה שהגיעה לאיסלנד מסיציליה הרחוקה עשתה לנו ממש מופע סטנד אפ וזה היה נחמד מאד. 

הצלחתי אפילו לצלם שקיעה - סוף סוף יש שקיעה באיסלנד למרות שלא באמת מחשיך בכלל אלא מן דמדומים כזה עד הזריחה ב 02:45. 

צנחנו כמדי ערב לשנת לילה מסופקת. 

יום רביעי 2/8 - היום האחרון! 

איזה יום יפה היום! השמיים כחולים והשמש זורחת וגם אם הטמפרטורות עדיין סביב 9-10 מעלות מרגיש הרבה יותם חמים ונעים! פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר בבייקרי של העיירה. קפה טוב ומאפים טובים אבל הכריך התגלה ככריך עם סלמון ועם מלא… אבל מלא מיונז אז ניב לא אכל בגלל הסלמון ואני לא אהבתי בגלל המיונז. בקיצור נרשמה אכזבה קלה אבל שטויות. יוצאים לדרך לטיול בחצי האי סנייפלסנס - יש כאלה שקוראים לאזור הזה איסלנד הקטנה כי יש בו את כל מה שיש באיסלנד: הרי געש, שדות לבה מכוסים מוס, מפלים, הרים ירוקים, ים, אגמים - הכל! עברנו מנקודה לנקודה במסלול המקיף את חצי האי, בין תצפיות שונות על הים ועל צוקי הקינון, טיפסנו על הר געש, ראינו את הקרחון המדהים שיש בחצי האי הזה והכל ביום טיול ניחוח ובמזג אויר נפלא והרגיש לי כאילו איסלנד נפרדת מאיתנו בנחת ובנעימים וזה היה נפלא. 


סיימנו את הסיור בעיירה בורגנס, בקפה של ארבע בנסטי ואפילו קניתי טרול ויקינגי קטן למזכרת. ומשם נסענו לבירה רייקיאויק. 

ביום הראשון שלנו באיסלנד לא הספקנו כל כך להסתובב בעיר, רק בקתדרלה וברחובות סביב לה בקטנה אז הפעם הגענו לעיר (דרך מנהרה הנוסעת מתחת לפיורד הלוויתנים - מדהים!) ועצרנו ליד אגם טיורן הנמצא במרכז העיר. האגם יפה וסביבו יש את בית העירייה, כנסיה ומרכז תרבות אבל מה שהעיב היה כמות הקקי ציפורים שהיה בכל מקום, נוצות הברווזים, אווזים וברבורים והריח… שלא היה מלבב. 


עשינו סיבוב מסביב לאגם, משם נסענו להרפה - בית האופרה ואז חזרנו לרחובות הקטנים והיפים סביב הקתדרלה והסתובבנו בהם. מאוחר יותר מצאנו מסעדה דרום אמריקאית טעימה בשם SELVA ואכלנו אמפנדס וטאקו - טעים! קינוח הקינוחים היה וופל עם נוטלה ובננה - השילוב המושלם! 

זהו, שבעים ומרוצים חזרנו למלון שבו הכל התחיל לפני בדיוק שבועיים ללילה אחרון ויקיצה מוקדמת יחסית לתחילת המסע שלנו חזרה לכדור הארץ. 

איסלנד הממה אותנו בגיוון של הנוף שבה, נוף דרמטי, מרשים, מענג את הלב והעיניים. טבע מטורף ומרחבים אינסופיים.. כבשים מסודרות בשלשות ומשובצות במדרונות ההרים הירוקים ואוכלות, אוכלות, סוסים עם פוני שאפשר רק לקנא בו, מפלים עוצמתיים, משטחים ירוקים ירוקים ירוקים והרי געש, שדות של לבה ומה לא?? אהבנו אותך איסלנד - מאד!! 

ואם קראתם והגעתם עד כאן ואתם מעוניינים במסלול מפורט מאד, נטול חוויות אישיות, תמונות וקשקושים אבל מתאר מה עושים בכל יום, בפירוט, כולל אתרים, זמני נסיעה ולעיתים גם מקומות לינה מומלצים ועוד, אתם מוזמנים לפנות אלי ותקבלו אותו בעלות סמלית (: 050-8327441, או דרך טופס יצירת הקשר פה בבלוג



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.